כבר זמן מה שאני מנסה למכור את התרגול המקסים הזה לקבוצות שאני מלמד, ולאחרונה נחלתי הצלחה מסויימת. וטוב שכך, כי הוא משחרר, משמח, מפתיע, מלא תובנה, ומשמש אבן דרך מועילה מאוד לתובנות נוספות.

מקווה שגם אתם.ן תיהנו!

השבוע סיימתי ללמד קורס על תרגול מדיטציה בשדה היחסים. הכוונה בקורס הזה היתה ליצור מרחבים של מטא, סמאדהי ותשומת לב מיטיבה במרחבים של קבוצות קטנות שיושבות יחד.

עבדנו מכל מיני זוויות: דרך רגישות לגוף, לרגשות, לזווית של כוונות, לאיזון תשומת הלב בין עצמי לאחר, ועוד. נראה שהיה מועיל ומלמד ברבדים שונים.

בסוף הקורס, הצעתי הרהור קצר על תרגול עם אחר כאפיק התפתחות שלם בדרך הרוחנית. ציינתי שם קווים במסורת של הפילוסופיה היהודית המודרנית, ושכחתי לציין נקודות מבט על טבע הבודהא כביטוי של התגלות ריקה ואפקטיבית, שיכולות היו להיות רלוונטיות גם הן.

אני מקווה שיהיה מועיל ומעניין, ושבשנים הקרובות נמצא דרכים להתפתח עוד בכיוונים האלו.

בכמה קבוצות וקורסים שאני מעביר הגענו לקרוא את הפרק ב’ראייה שמשחררת’ שעוסק בתרגול האנאטה.

ללא ספק זהו תרגול משחרר מאוד, עם פוטנציאל לחולל התמרה ולהוליד תובנות. רוב מציע אותו בספר לאחר תרגולי האניצ’ה והדוקהא, ואם מתרגלים.ות אותו ברצף לתרגול משמעותי עם אלו, סביר שיוצת ויעבוד היטב. אלא שכאשר תרגלנו אותו בקורסים, בתנאי יומיום וזמן רב לאחר התרגול עם אניצ’ה ודוקהא, התחושה היתה שיש צורך בזמן השתהות ודרכי כניסה אל העולם של אנאטה, בנוסף לאלו שרוב מציע בספר. לכן, אני אציע בשבועות הקרובים כמה זוויות כניסה לנקודת המבט המשחררת של אנאטה, שנשענות על הוראות שהבודהא נתן בזמנים שונים.

הראשונה נעשנת על הנחיות התרגול שלו עם האלמנטים/יסודות החומר, ואפשר לקרוא לה ‘שייך לטבע’.

אלו שתי פתיחות ומדיטציות כאלו.

מקווה שיהיה משמח משחרר ומבהיר